שאלה של יציבה

רוב האוכלוסייה סובלת מיציבה לא תקינה, הגורמת לכאבים ולבעיות בריאותיות רבות, שאותן ניתן לתקן בעזרת שיטה שתוצאותיה מדהימות

הגב כואב? אתם בחברה טובה, ממחקרים בנושא עולה כי 90% מאיתנו סובלים מבעיות של יציבה לא תקינה, שהיא למעשה הגורם למרבית הבעיות והתחלואים הקשורים בגב, ובניגוד לדעה הרווחת – לא רק בתחום האורטופדי. דווקא בישראל, שהיא מדינה מתקדמת יחסית בתחומי הרפואה, לא הושם במשך השנים דגש מיוחד על נושא זה, ובעיקר לא על תוצאות הפיזיות שנובעות ממנו.
אריק שיש, T.C.M , בוגר במכללת IMTC בצרפת ובית ספר עליון לרפואה סינית אנרגטית, מרצה בכיר לטווינה ולרפואה סינית אנרגטית וראש מגמה במכללת מדיסין, הביא מצרפת לישראל את שיטת תכנון היציבה הנכונה, שאותה פיתח וחקר ד"ר Bricot, אורטופד- כירורג צרפתי בעל שם עולמי. השיטה מעניקה פתרונות לא חודרניים וקלים לביצוע, שמאפשרים את החזרת הפעילות התקינה של כל אחד ממוקדי החיישנים האחראים על היציבה, ובכך להביא לשיפור של תפקוד הגוף כולו.

לדברי אריק שיש, "ביציבה לא תקינה הגוף שורף עודף רב של אנרגיה הנחוצה לתפקודו היומיומי, ובכך נפגע התפקוד הכללי של הגוף, ונגרמת עייפות מרובה, בעיות עיכול, בעיות הורמונליות ועוד".

במכון ליציבה ורפואה משלימה הנמצא בבני – ברק, מבצעים אריק ועוזרתו נטע סדרת טיפולים שתוצאותיהם מדהימות.

מהי יציבה נכונה

הקריטריונים האורטופדיים קובעים כי יציבה תקינה קיימת כאשר חגורת הכתפיים והעכוז נמצאים באותו מישור אנכי, קשת החוליות הלומבריות נמצאת במרחק שלוש אצבעות מקו אנכי זה, והקשת הצווארית- במרחק ארבע אצבעות. כאשר מופר איזון זה של הגוף, נוצרים אילוצים על חוליות עמוד השדרה, ועל המפרקים, הגידים והשרירים, ומתחילות להיווצר דלקות, שחיקת סחוסים, הצטברויות סידן, שיגרון וכו'.

סנסורים של מערכת העצבים קולטים מסרים מהסביבה החיצונית פנימה לגוף ולהיפך, ומעבירים לגוף מידע- אם אנו נמצאים בעלייה, בירידה או במישור, ולפי מידע זה הגוף מסתגל ומשנה את תנוחת היציבה שלו.

כשהחיישנים אינם מקבלים ו/או מעבירים את המסר הנכון, מפני שקיימת אי-תקינות של החיישנים, נוצר מעגל קסמים של חוסר יציבה שהולך ומחריף, מפני שהגוף אינו יודע לתקנו אלא רק "מפצה" באופן שגורם לבעיות יציבה נוספות.

בעיות גופניות מגוונות

ארבעת המוקדים העיקריים של חיישני מערכת היציבה הם: כף הרגל, העין, הלסת והעור. כאשר חיישני כף הרגל אינם תקינים, תהיה השפעה על הברכיים, על עצמות האגן, ועם הזמן יחמיר המצב וישפיע על עמוד השדרה ועל כל הגוף.

האינטראקציה בגופנו מתקיימת בין כף הרגל לעין, אולם בתכנון היציבה מתייחסים רק לתנועות העין שפועלת על ידי שישה שרירים הסובבים אותה ושמאפשרים את תנועתה. לכן, כאשר שרירי העין מכווצים ואינם מאפשרים התכנסות של העיניים, נגרמת העברת מסר מוטעה למוח ולכף הרגל, ופיצוי הגוף מתבצע על-ידי נטיית הראש לכיוון הצד הפגום. התוצאה- תפיסות של שרירי הצוואר ושל חגורת הכתפיים, כאבי-ראש ומיגרנות, קריאה מעייפת במהירות, בעיות ריכוז וקשב, ובזבוז אדיר של קליקוגן (אנרגיית סוכרים זמינה לגוף ).

ובמקרה שחיישני הלסת אינם מאוזנים נגרמות בעיות כמו: חוסר פתיחה מלא של הפה, פתיחה לא מאוזנת של הלסתות, לעיסה לא שווה, חריקת שיניים או נעילת לסת, בעיות בשיניים תותבות או בשיניים, ועוד.

נוצר שיבוש במסר המועבר למערכת היציבה, אשר גורם לגוף תופעות כגון טיניטוס (צפצופי אוזניים ), נחירות, כאבי ראש תפיסות צוואר ועוד. מכיוון שעור גופנו מלא בחיישנים, כשהוא נפגע מכוויות ומצלקות פתולוגיות, נפגעים החיישנים והגוף "מפצה" על כך בהטיית היציבה לאזור הפגוע.

"תכנון היציבה מתוקן על ידינו בעזרת עזרים חיצוניים בלבד, הפועלים על ארבעת המוקדים העיקריים של החיישנים" , מסכם אריק שיש. "הטיפול הזה מביא לאיזון מחודש של פעילותם, ובכך חוזר גופנו ליציבה תקינה, שבעקבותיה מורגשת גם הפחתת אילוצים ומתחים מיותרים בגוף".


כתבה שהתפרסמה בעיתון club50, גיליון 19, אוגוסט 2007